מורה טרנסג’נדרי מגלה שמחה – ושברון לב – של חיים חדשים כאישה

קרן אדל סקוט החלה את השנה בתור גארי סקונס, מורה למדעי התיכון בקליפורניה, ו חזר לבית הספר אישה לאחר התכניות שלה להחליף מגדרים פתאום הפך לציבורי. במאמר זה של TODAY.com “2014 קולות “, קארן מסבירה את השמחה שהיא מרגישה למרות התגובה הקפואה שהיתה לה אצל כמה סטודנטים, בחור מורים ומשפחתה, ואיך שינוי עשה לה מורה טוב יותר.

עברתי את המעבר השנה. הפכתי לאני האמיתי, לאישה. בגיל 56 אני מרגיש חי בפעם הראשונה.

בחודש יוני עברתי שתי פעולות סימולטניות – הליך הפמיניזציה של הפנים והניתוח לאישור מין. מה שהרגשתי אחר כך היה שמחה טהורה. מה שהרגשתי כל השנים הקודמות לא היה שמחה, אלא אי-נכונות אינסופית. דיספוריה.

תאר לעצמך שאתה שוחה בים ואתה מקבל מגולגל על ​​ידי גל ענק. אתה לא יודע באיזו דרך הוא מעלה. אתה טובע. אתה נחנק. כך הרגישו החיים לפני המעבר שלי. כמו נאבקים לשרוד תחת גל גאות.

לאחר המעבר, אתה סוף סוף להגיע לשחות עד לפני השטח ולקחת נשימה. הריאות מתמלאות. שמחה טהורה. החבאתי את עצמי האמיתי כמעט כל חיי. עכשיו, כשאני מסתכל במראה ורואה את האותנטי מביט לאחור, זה מרגיש נפלא.

השתניתי מבחוץ, מבפנים, על הנייר. שיניתי את השם שלי באופן חוקי מגארי סקונס לקארן אדל סקוט. על רישיון הנהיגה שלי, כרטיסי האשראי שלי, הכל, אני קארן. ואני אשה.

בתוך תהליך זה, הפכתי גם למדע טוב יותר, מקצוע שאני מחזיק בו כבר 31 שנה. כאשה בכיתה, יש לי אמפתיה ותובנה אדירה שאין לי כאיש. עד שהתחלתי לקבל אסטרוגן, הייתי מבולבל וחסר מנוחה, תמיד חשתי מתוחכם עם מי אני כאדם. אבל עכשיו אני רגועה, מאושרת, מתוחכמת ומאורגנת.

אחרי שיצאתי, אחת הנערות בכיתה שלי הביטה בי ואמרה, “את יודעת, באמת אהבתי את מר סקונס. הוא היה מאוד כיף. אבל אתה מורה טוב יותר ממר סקונס. כי אתה מקשיב לנו.” התלמידים יודעים שאני שם בשבילם. אני מורה אחרי הלימודים בימי רביעי עד שישי – אנגלית, מתמטיקה, כל הדרך עד עד חצץ. זה כיף לעזור להם. והילדים מגיעים כל הזמן לחדר של מיס סקוטי.

כמובן, היו לי אתגרים. היו לי רגעים קשים בעבודה, בעיר, ובמשפחה שלי.

כאשר יצאתי, 18 תלמידים הוסרו או עזבו את השיעורים שלי. זה אחד מכל עשרה סטודנטים שהיו על הגליל שלי. עד היום יש קבוצה של סטודנטים שמעורבים בי. אני אברך אותם תוך כדי הליכה במסדרון. הם יסובבו את ראשיהם ויצעדו אל הצד המרוחק. אבל הרוב המכריע של התלמידים הם ראש פתוח. הם מבינים את הרעיון כי האדם הוא אדם הוא אנושי. המבוגרים היו הרבה פחות מקבלים מאשר הילדים. כמה עמיתים, חברים לשעבר, מתנכלים לי כל יום.

אבל כמי שמלמד פיזיקה במשך שנים, הנה איך אני רואה את הטוב והרע. תארו לעצמכם לוח איזון. אתה שם משקל עצום בצד אחד ואתה שם אפונה בצד השני. האפונה הזעירה הזאת מייצגת את גודל הבעיות שאני מתמודד איתן. המשקל העצום הזה בצד השני מייצג את השמחה שלי.

מקצועית ואישית אני שמח ומרוצה. אני עדיין עובד, עם זאת, על יצירת קשרים עם אשתו לשעבר ושני הילדים הבוגרים שלי.

אשתי התגרשה ממני בספטמבר. לא רציתי לחתום על הניירות. כשהעברתי את המעבר, גיליתי שאני מעריך אותה ואהבתי אותה הרבה יותר מאשר קודם לכן כגבר. היינו נשואים 36 שנים. לאבד אותה היה קשה. ואז שוב, אני מבין את החלטתה. היא לא רצתה להיות עם אישה. לזכותה, היא ניסתה להפוך אותו לעבוד במשך חודשים. היא היתה צריכה ללכת אחרי הלב שלה וזה אומר שהיא לא יכולה להיות איתי. עדיין יש לי תקווה גדולה שאנחנו יכולים לפחות להיות חברים.

אני אוהבת את שני ילדי. אני תמיד.

בני מנסה לשחזר את היחסים שלנו. אנו נדבר אולי פעם בשבועיים על ידי טקסט. אבל חוץ מזה, אני לא רואה אותו. ואני לא רואה את שני הילדים שלו, את הנכדים. הוא לא רוצה שארגיש כאילו הוא מנע אותי. אמנם אין לו סיבה לשלוח לי דוא”ל או ליצור איתי קשר או לראות אותי, אני יודע שהוא אוהב אותי.

הבת שלי היתה תמיד ילדה של אבא. היא תמיד הסתובבה עם טיפוס קשוח זה, שמרני, צבאי, אכיפת חוק, טיפוס יתר של גברים. זה מה שהייתי. מבחוץ.

כאשר היה לי ניתוח פלסטי בפנים, היא אמרה, “אם תשנה את פניך, אתה תמות לי.” והיא די שמרה על כך. אני לא מקבל הרבה טקסטים הדדיים או תקשורת ממנה. ואני לא רואה את הבת שלה, הנכדה שלי.

במקום לדבר איתה או לראות אותה, בינתיים אני כותבת לה מכתבים בכתב יד רק כדי להודיע ​​לה שאני אוהבת אותה, אני דואגת לה, אני אסירת תודה לה, ושאני מתפללת למענה. זה כל מה שאני יכול לעשות. ללא שם: הוא בשליטה שלי אם היא בוחרת לאהוב אותי בגלוי שוב או להיות איתי שוב.

לכן, אימצתי גישה זן כשמדובר בשני הילדים שלי. על הצד שלי אני אוהב אותם. אני אמשיך לנסות. אבל אני לא אתן לבחירות שלהם לשנות את השמחה הטהורה שאני מרגישה ברגע זה.

וזה חוסך לי. 

הסיפור של קרן סקוט נאמר בסיועו של ביל בריגס.

מצא עוד מסות וכפי שאומרים לחתיכות החדשות שמאחורי כמה מהסיפורים הגדולים של השנה על TODAY.com בסדרת “2014 קולות” שלנו.

* אמא של הפתעה ארבע פעמים קורא את עצמה “luckiest אמא בעולם כולו”

* מה לא בסדר עם וויאט? הורים לילד עם מחלת המסתורין עדיין לא יודעים

* פעם שמנת טקסס רעב אך רעב רואה עתיד בריא חודשים לאחר הניתוח