האם ג’ים מוריסון מת באמת באמבטיה?

הסיפור הרשמי הולך ככה: בלילה האחרון בחייו של ג’ים מוריסון, הסרטן הלך לסרט בפאריס, הקשיב לרשומות, חלה ונפטר מאי ספיקת לב באמבטיה שלו בגיל 27.

אבל שמועות תמיד הסתחררו סביב מותו של Frontman הדלתות, 36 שנים מאוחר יותר, לשעבר מנהל מועדון לילה בפריז הוא מספר סיפור אחר. בספר חדש, סם ברנט אומר כי מוריסון מת בשירותים של המועדון שלו לאחר מה שהוא מאמין היה מנת יתר של הרואין.

הוא כותב על ההלם שלו על מציאת גופתו של מוריסון: “הזמר המהולל של’הדלתות’, נער קליפורניה היפה, הפך לגוש אינרטי מקומט באסלה של מועדון לילה”.

ברנט, שספרו בשפה הצרפתית נקרא “הסוף: ג’ים מוריסון”, אומר שהוא מאמין ששני סוחרי סמים הביאו את גופתו של מוריסון בחזרה לדירתו.

ברנט, שהיה בשנות העשרים המוקדמות שלו, כשמווריסון מת ב -1971, המשיך להיות אישיות רדיו בולטת, ביוגרף רוק וסגן נשיא של דיסנילנד פריז. אף על פי שהוא נטרד במשך שנים על ידי כתבים שחקרו את מותו של מוריסון, הוא שמר על סיפור שקט עד שאשתו הציעה לכתוב ספר בשנה שעברה.

“בשבילי זה רע מאוד (זיכרון)”, אמר ברנט סוכנות הידיעות AP.

שמועות על מנת יתר

האם ג’ים מוריסון מת באמת באמבטיה שלו?

שמועות הציעו מזמן שמוריסון מת ממנת יתר והוא חלית במועדון, אבל העדים לא התקדמו.

פטריק שובל, צלם וצלם מלחמה ידוע, עזר לפעמים לנהל את הבר במועדון. הוא נזכר במתן יד לגברים שנשאו את מוריסון בגרם מדרגות.

“אני חושב שהוא היה כבר מת”, אמר שובל, שקבע לשים את הפרק בספר 2005 לפני המו”ל שלו הזהיר מפני זה. צ’אובל אמר שהוא חושב שאמבולנס היה נקרא אם מוריסון עדיין בחיים.

“אני לא יודע, “אמר. “זה היה מזמן, ולא שתינו רק מים”.

פקיד במשרד התובע של פאריס אמר כי אין זה סביר שהמקרה של מותו של מוריסון ייפתח מחדש, או שאפשר יהיה להעמיד לדין את הרומן, משום שחוק ההתיישנות – פרק הזמן להליכים משפטיים – נגמר.

סטיבן דייוויס, מחבר הספר “ג’ים מוריסון: Life, Death, Legend”, אומר שהוא לא ישכתב את ההיסטוריה בגלל הספר החדש. על פי הדיווחים שלו, הוא מאמין שמוריסון עשה מנת יתר במועדון, אבל זה היה זמן קצר לפני מותו – לא באותו לילה – וכי הוא שרד את החוויה.

“זה פשוט נראה כי אם הוא מת בשירותים של מועדון לילה, זה היה יוצא לפני עכשיו”, אמר דייוויס.

צרות בפריז

מוריסון הגיע לפאריס במארס 1971, בזמן מסוכן בחייו. בקונצרט של 1969 בפלורידה הואשם בחשיפת איברי המין שלו לקהל. הוא הורשע בחשיפה מגונה וניבול פה, והפרשה הובילה ליזמים המבטלים קונצרטים והרוויחה את הלהקה זרם של פרסום שלילי.

מוריסון יצא לפאריס עם ערעורו תלוי ועומד. שם הוא גר בדירה של הבנק הימני עם חברתו, פמלה קורסון, והוא שוטט ברחובות, סייר וטייל סביב שקית ניילון המכילה את כתביו. בפאריס הוא קיבל משקל רב כל כך עד שכמעט לא ניתן היה לזהותו, ובריאותו סבלה.

הוא גם חלק. מוריסון בילה “כמעט כל לילה” בכיכר רוק אנד רול, מועדון הלילה של הגדה השמאלית, שברנט ניהל, שם כוכבים כמו רומן פולנסקי ומריאן פייתפול היו קבועים, אמר ברנט.

בסביבות השעה 1 בבוקר ב- 3 ביולי 1971, מוריסון הלך למועדון והצטרף אליו שני גברים – סוחרי סמים שמכרו לו הרואין לקורסון, אמר ברנט. בשלב מסוים הבחין ברנט שמוריסון נעלם. מאוחר יותר שבר הסוהר את דלת בית-השימוש הנעול, והם גילו את מוריסון לא מגיב, אמר ברנט.

ברנט אומר שהוא ביקש מרופא, לקוח מועדון, לבדוק את הזמרת.

“כשמצאנו אותו מת, היה לו קצת קצף על האף, וגם קצת דם, והרופא אמר,” זה בטח מנת יתר של הרואין “, אמר ברנט. ברנט הוסיף כי הוא אינו רואה את מוריסון לוקח כל הרואין באותו לילה אבל אמר כי הזמר ידוע לרחרח את התרופה כי הוא מפחד מחטים.

סיפורים שונים

ברנט אומר ששני סוחרי הסמים התעקשו שמוריסון פשוט היה מחוסר הכרה והוציא אותו מהמועדון. למרות שברנט אומר שהוא רוצה להתקשר לחובשים ולרשויות, בעל המועדון הורה לו לשמור על שקט כדי למנוע שערורייה.

ברנט סבור שהסוחרים הביאו את גופתו של מוריסון הביתה והשליכו אותה לאמבטיה, ניסיון אחרון להחיות אותו.

חברתו של מוריסון, שמתה כעבור שלוש שנים ממנת יתר, סיפרה למשטרה סיפור אחר לגמרי.

קורסון אמר שהזוג הלך לקולנוע ויצא לארוחת ערב באותו לילה, הקשיב לרשומות ונרדם. לפי עדותה ברשומות המשטרה, התעורר מוריסון בלילה, חש בחילה, ונטל אמבטיה חמה. קורסון אמרה שמצאה אותו מת באמבטיה.

מוריסון נקבר בבית הקברות פר לאשז, בטקס קטן ללא תרועה, ב- 7 ביולי 1971. שום נתיחה לא בוצעה מעולם.